<h1>רבינו ירוחם נט"ז ח"ב</h1>
<h2>דף כה:</h2>
קורא שהוא מלולב שהוא רך ולולבי גפנים ושקדים רכי' פירוש מתוקים מברכין שהכל נ"ב שאין נוטעים אותם האנשים על דעת לאכלן כך אלא כשיגמרו הפרי אבל אם היו נוטעים אותם האנשי' על דעת לאכלן כך רכין כמו מין אילן שנוטעים אותו על דעת לאכל העלין והתמרו' רכין מברך ב"פ האדמה כך פשוט. שקדין מרים כתב בה"ג כי קטנים ב"פ העץ דנטעי להו ע"ד לאכלן רכין גדולים אינו מברך עליהן שאינם ראויין לאכילה וממה שפרש"י בחולין על ההיא דשקדים המרים וכו' נראה דעל שקדים מרים קטנים מברך שהכל נ"ב וראשון נראה עקר ומ"מ אם יכול למתקן על ידי מים או על ידי דברי' אחרי' מברך עליהם כשהם גדולים ב"פ העץ כמו במתוקים מתחלת ברייתן.
